תיאטרון / הצגות
איגוד היוצרים העצמאים בתאטרון - השולחן - עבודת כיתה
תאריך: 04.03.10 - 05/03/10.
משך: שעה
המחזה "השולחן" מאת אידה פינק הוא מחזה עדות: 4 עדים מעידים ממרחק זמן על אקציה ורצח המוני שהתרחשו בכיכר העיר בזמן השואה. התובע- החוקר מתעקש על פרטי הפרטים הנחוצים לחקירה משפטית ובמיוחד מתעניין בשולחן, אשר היה או לא היה, בכיכר.
ההתמקדות המעין דוקומנטרית במקרה אחד, דרך רשומון של עדים, מעמת את הזכרון, הפרטי, הסובייקטיבי, קרוע- הלב, עם הדרישה לעיקור הרגש לטובת תביעה משפטית, אובייקטיבית לכאורה.
"אם כל זה היה קורה בתיאטרון", אומר העד השלישי, "והיתה נראית שם סצינה כזאת, אולי היה אפשר לתאר אותה על כל פרטיה: זה היה פה, זה היה שם. אבל כשאסון כזה קורה בחיים?"
העיבוד הבימתי בונה את החלל הדרמטי בתוך חלל לימודי - כיתת בית ספר. ללא תפאורה, עם דגשים מטפוריים של חמרי העדות, הקרנות שקפים, מוסיקה ותאורה מינימלית, הכיתה הופכת לחלל אליו פולש הזכרון. העדים יושבים בקרב הקהילה הלומדת שנעשית בעצמה קהילת "עדות לעדות", לא פחות מאשר קהל בתיאטרון. פריצת המימד ה"תיאטרוני", באה לפנות את המשתתפים כולם לדיאלוג עם הדרמה של החיים, הדרמה של הזכרון.
ההצגה מכוונת לקהל הרחב ולקבוצות לומדים, כפרוייקט תיאטרוני ייחודי המשלב היבטים ספרותיים, חזותיים ומוסיקליים.
אידה פינק, כלת ישראל לספרות, זכתה להכרה ולהוקרה בארץ ובעולם וסיפוריה תורגמו לשפות רבות. "דברים שרבים מאיתנו מטילים ספק ביכולתה של האמנות לגעת בהם, מעוצבים כאן בדייקנות מצמררת. .. "
- עיבוד בימתי על פי אידה פינק מאת נעמי יואלי
- מוסיקה ונגינה: יוסי מר חיים
- פיתוח שפה חזותית ושקפים: ליאור לרמן
- עין שלישית: מרית בן ישראל
- ייעוץ חלל: עמית דרורי
- ייעוץ תלבושות: נעה וידמן
- ייעוץ תאורה: אורי רובינשטיין
- הפקה: רויטל מלכה
- משתתפים: דינה בליי-שור, מיקי מרמור, יוסי מר חיים, נעמי יואלי









